הילד לא מוכן לגעת בחול - מה מסתתר מאחורי הרגישות התחושתית ואיך מתמודדים איתה

מאת קרן שחמון, מדריכת הורים מוסמכת

כמדריכת הורים, פגשתי לא פעם הורים מודאגים שסיפרו:

“הילד שלי בן 3, לא מוכן לגעת בחול… הוא משחק רק עם שקית או כפפה ואף בוכה אם מתלכלך.”

מצד אחד זה נשמע שולי. אז מה? יש ילדים שלא אוהבים חול. אולם זה יכול להעיד על בעיה שחשוב לייחס לה תשומת לב ולעתים טיפול. ישנם ילדים אשר חווים את העולם קצת אחרת ותחושתם יכולה להשפיע לא רק על המשחק, אלא גם על ההתפתחות הרגשית, התחושתית ואפילו על הגמילה שלהם. 

רגישות תחושתית: כשהמוח “שומע” את המגע חזק מדי

העולם שלנו מלא בגירויים חושיים – מרקמים, קולות, ריחות, תנועות. לרוב הילדים, המוח מצליח לווסת ולעבד את זה באופן טבעי. אבל אצל חלק מהילדים, מערכת החושים עובדת בעוצמה גבוהה במיוחד. זה נקרא: "רגישות תחושתית" (Tactile Defensiveness)

והמשמעות של זה בפועל היא כי מגע - גם הכי קל או יומיומי - נחווה כלא נעים, מעיק, לפעמים אפילו מאיים. חול, בוץ, צבעי ידיים, דבק - כל אלה גורמים לאי-נוחות אמיתית. לא גחמה, לא פינוק - אלא תגובה תחושתית עמוקה שהילד לא שולט בה.

סימנים נפוצים לרגישות תחושתית במגע:

• סירוב עיקש לגעת בחול, בוץ, בצק או צבעים.

• דרישה להשתמש בשקית, כפפה או כף - לא בידיים.

• תגובות קיצוניות כשמתלכלכים – בכי, צעקות, הימנעות.

• קושי בגמילה: פחד מקקי, התנגדות לשבת על האסלה, רתיעה ממגבונים או נייר טואלט.

• קושי בביגוד (גרביים, תגיות, חולצות צמודות), או סירוב להירטב. 

האם זה יכול להשפיע על תהליך הגמילה מחיתולים ?

חד משמעית כן. הרבה מאוד ילדים עם רגישות תחושתית מתקשים בגמילה, במיוחד בקקי.

למה?

• הם מתקשים לזהות מתי צריך להתפנות – התחושות בגוף “לא ברורות”.

• הם חווים את הקקי עצמו כמגע לא נעים או מבהיל.

• התחושה של רטיבות או לכלוך מבלבלת ומעיקה.

• האסלה, הרצפה הקרה, נייר הטואלט – כל אלה עלולים לעורר גועל, לחץ או סירוב.

התוצאה:

ילדים שמתאפקים, מפחדים, עושים קקי רק בחיתול או בורחים מהשירותים.איך אפשר לסייע להם?

להפחית לחץ - גם שלך

כשאנחנו נבהלים או מתוסכלים מהילד שלא “משתף פעולה”, הלחץ עובר אליו.השלב הראשון: לקבל את הילד כמו שהוא. הוא לא עושה דווקא - הוא מתמודד.

• לחשוף בהדרגה - מרקמים בטוחים בסביבה בטוחה

• להתחיל מחול יבש, קצף גילוח, אורז, בצק, מים חמימים

• לאפשר לילד שליטה: רוצה לגעת באצבע אחת? עם מקל? דרך ניילון?

• כל ניסיון - גם הקטן ביותר - הוא צעד חשוב קדימה

לשדר: “מותר להתלכלך”

לעתים ההורים מבלי משים משדרים מסר כי לכלוך זה מסוכן או מגעיל ויש להתנקות מיד לאחר מגע בחול/מזון דביק. הילד מפנים שזה מסוכן ודוחה. המסר שלנו צריך להיות הפוך:“בוץ זה מלכלך - וזה בסדר, נשטוף אחר כך."

לגייס משחק ודמיון

• לבנות “עוגות חול”, “חיות בוץ”, או “קשת בענן עם קצף"

• להכניס דמויות אהובות לחוויות תחושתיות: למשל דמויות פליימוביל שעושות מקלחת בבוץ

ואם הקושי נמשך? לשקול פנייה להדרכה/לטיפול